נועם קוריס משרד עורכי דין ומגשרים טל'-077-7060058

טוען...

יום רביעי, 9 בדצמבר 2015

עו"ד נועם קוריס כותב על מימוש אג"חים וחוק המחאות חיובים...

עו"ד נועם קוריס כותב על מימוש אג"חים וחוק המחאות חיובים
מהי המחאות זכות?

עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
עו"ד נועם קוריס בטוויטר
עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק
           עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com

חברות העוסקות במימוש אג"חים ומימוש של חובות ואיגרות חוב מחברות שונות, וביניהם בנקים, חברות כלכליות ומוסדות עושים זאת במקרים מסוימים בהתאם לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969.


היתרונות בעסקאות בהן נרכשות זכויות בהתאם לחוק המחאות חיובים מתחילות כבר בלשון ס' 1 לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969, שקובע כדלקמן:

"המחאת זכות
1.                     (א)  זכותו של נושה, לרבות זכות מותנית או עתידה לבוא, ניתנת להמחאה ללא הסכמת החייב, זולת אם נשללה או הוגבלה עבירותה לפי דין, לפי מהות הזכות או לפי הסכם בין החייב לבין הנושה."

ודוק, רכישת החובות בהתאם לחוק המחאת חיובים כמוה כקבלת שיק מוסב אשר אין צורך לקבל את הסכמת החייב לביצוע ההמחאה מחד ומאידך אין בהסבת השיק ו/או בהמחאת החוב משום המצאת חיובים יש מאין- כנגד מקבל המחאת הזכות.

כך, כאשר מוסב שטר לאוחז הרי שבלתי ניתן לקשור את האוחז לחבות הגבוה מביטול הזכות הכתובה בשיק ואי אפשר לדוגמא לבוא בטרוניה למוסב בשיק מעבר לויתור על הזכות בשיק- ללא קשר לטענות שיש בפי החייב כנגד עסקאת היסוד.

בעת רכישת זכות (אג"ח) בהתאם לחוק המחאת חיובים, הרי שמדובר בהמחאת חיובים בלבד, בהתאם לחוק המחאות חיובים, התשכ"ט 1969, כך שבהתאם לחוק יכול נמחה לקבל רק את הזכויות לגבות את החובות הגלומים בהמחאה ובגין ההסכמים עסקאת היסוד שיצרה את הזכות.

בהתאם לחוק המחאת חיובים, אין כל נפקות להמחאת חוב ללא אישורו מראש של הזוכה, כך שכאשר אנו בוחנים את המחאת הזכות ממחה הזכות לנמחה, הרי שהזוכה אישרה מראש את העברת זכות זו- אך ככל ויטען שבגדר הזכות שהועברה קיימת גם חובה- הרי שבהתאם לחוק היה על החייב לאשר מראש ובכתב את העברת החוב הנטען בדיעבד כלפיו.

ודוק, המחאת הזכות לגבות אג"חים אינה כוללת בתוכה ואינה יכולה לכלול את המחאת החובה לפצות את החייב בגין עסקאת היסוד.

בהתאם לדין, הרי שלהבדיל מהמחאת הזכות לגבות את החוב מהחייב אותה ניתן להעביר לפי ס' 1 לחוק המחאת חיובים ללא הסכמתו, הרי שלא תיתכן העברת חבות מבלי שהייתה מתבצעת הסכמת כל הצדדים מראש (לרבות החייב בזכות המקורית), ואין מחלוקת שהסכמה משולשת שכזו לא מתקיימת במרבית המקרים, בעת רכישת זכות על ידי מוסד כלכלי.

בפסק הדין בת.א. 2412-09-07 רו"ח קדרון ואח' נ' עיריית לוד (פורסם בנבו), ניתח בית המשפט מצב דומה וקבע, כי ללא הסכמת המבקש מראש לא הייתה יכולה להיות העברת חבות לגבי טענותיו (להבדיל מהעברת הזכות לגבות ממנו את החוב),

בע"א 38302-02-10 א. וייס בנייה ופיקוח בע"מ נ' עופר גביראל נדון גם כן מקרה דומה למדי לעניינו, שם המחה קבלן את הזכות לקבל את יתרת התשלומים על הדירה לקבלן משנה שהיה צריך לסיים את העובדות ובתביעה שהוגשה על ידי הרוכשים נגד הקבלן יחד עם קבלן המשנה, נקבע בעמוד 14, כי:

"חוק המחאת חיובים, התשכ"ט 1969 מבחין בין המחאת זכות (ס' 1 לחוק) לבין המחאת חבות (ס' 6 לחוק). המחאת הזכות היא הסכם בין נושה (כאן טופ) לבין נמחה(כאן וייס). המחאת חבות היא הסכם בין הנושה (כאן גבריאל) לבין החייב (כאן טופ), לבין הנמחה (וייס). אין מחלוקת כי גבריאל לא נשאל ולא נתן את הסכמתו להעברת הזכות לגבות ממנו את הכספים שהגיעו ו/או שיגיעו ממנו לטופ.

על מנת שיקבע- במקרה כמו שלפנינו- כי המחאת הזכות כללה גם את המחאת החבות, יש למצוא לכך עיגון במסמך ההמחאה ובהתנהלות הצדדים.

...אדם איננו יכול להמחות את כל החוזה שיש לו עם פלוני, ללא הסכמתו, העברת חוזה שלם כוללת גם המחאת חבות ולזו יש תוקף רק עם הסכמת הנושה, הצד השני לחוזה. להעברת חוזה שלם ללא הסכמת הצד השני, יהיה לכאורה תוקף רק לעניין המחאת הזכות..."

יתרה מכך, הרי שבהתאם למערך החוקי (ואף העסקי הלוגי), הרי שמקומן של הנמחים אינו צריך להיות בגדר "נתבעים" במקרים אלו- אלא שהמקום המתאים והנכון בנסיבות העניין ובהתאם למצב החוקי, הינו לכאורה כתובעות הזכאיות לקבל את הזכויות. (ראה למשל את הניתוח בפסק הדין בע"א 2138/10 המועצה המקומית דלית אל כרמל נ' סונול ישראל בע"מ (פורסם בנבו) 

יודגש, שאותו הרציונל לפיו מיקומה של הנמחים אינם כנתבעים אלא כתובעים פורט גם בפסק הדין בע"א 471/73 מקבלי נכסים זמניים ומנהלים של אלקטרוג'ניקס בע"מ נ' אטלנטיס בע"מ (פ"ד כט(1) 121, כדלקמן:

"התוצאה של העברת הזכות היא שהנמחה נעשה הנושה של החייב במקום הממחה, אך כל עוד לא פרע החייב את חובו עומדת לנמחה הזכות לגבות את המגיע לו מהממחה."

בית המשפט אף תיאר את מערכת היחסים של חייב/ ממחה נמחה בהתאם לחוק המחאות חיובים לעיל, כדומה עד כדי זהה למערכת היחסים הנוצרת במסגרת ס' 34 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג 1973, בהסכם לטובת צד שלישי.

"אכן קיים דימיון רב בין הסיטואציה של חוזה לטובת צד ג' לבין הסיטואציה של המחאת זכות. בחיבורו הנ"ל של פרופ' ש' לרנר נאמרו, בע"מ 43, הדברים הבאים:
'בין שתי המערכות: חייב-ממחה-נמחה וחייב-נושה-מוטב ישנו דימיון רב. בשני המקרים, לצד השלישי, הנמחה או המוטב, יש זכות כנגד החייב החוזי. המוטב כמו הנמחה, זכאי לתבוע את החייב אך אינו אחראי כלפיו לביצוע ההתחייבויות של הנושה..."

ראו תא (ב"ש) 6939/04 שיקרצי בע"מ נ' מועצת עובדי ים המלח

בית המשפט אף נדרש לנושא דומה בע"א 2328/97 כוכבי נ' ארנפלד (פורסם בנבו), שם בוטלו עיקולים שהוטלו לאור חובות הממחה לאור המחאת זכות לגבי הנכס המעוקל ובתוך קביעה שלאחר המחאת הזכות לא ניתן לבוא בטרוניה אל הנמחה, למרות שהנכס לא הועבר בר ישום ספרי האחוזה.

"בתוקף הסכם ההמחאה הועברו בפועל כל הזכויות שהיו בידי שפירא לידי כוכבי, מכאן נובע כי העיקולים שהוטלו על ידי נושי שפירא על הערת האזהרה שהייתה רשומה לטובתם על הזכויות שהיו להם בדירה אינם יכולים לתפוס."

הנה כי כן, ברור שאין הנמחים יכולים להיות בעלי דין מתאימים למבקש לדון בעסקת היסוד ממחאת הזכויות  ואף ברור שאין למבקש הדיון ולא יכולה להיות לו כל עילה כנגד הנמחית, כך שאפילו אם יסתבר שיש לבטל את המחאת הזכויות, עדיין יהא זכאי הנמחה לסעד, לכל הפחות מתוך דיני היושר ומן הממחה. כך שאף אם  יוכחו הטענות כנגד עסקאת היסוד- עדיין לא יהיה התובע נגד עסקאת היסוד זכאי לסעד מאת הנמחה, בהתאם לדין.

כך שבתי המשפט כבר פסקו לא פעם, שאין החייב רשאי לבוא בטרוניות לנמחה הזכות, וככל ולטענתו נגרמה לו עוגמת נפש או הוצאות מהתנהלותו של ממחה הזכות- הרי שאין טרוניות אלו יכולות להיות מועברות אל נמחה הזכות.

כך למשל, בית המשפט העליון קבע, כי בנק שרכש זכות מקבלן בניין ייכנס בנעליו של קבלן הבניין בכל הקשור לזכות לגבות את החוב שנרכש אך לא יחולו כנגדו חבויות שונות- ולמשל החייב לא יהא רשאי לקזז מהחוב את התחשבנויותיו על פי הסכם אחר מול הקבלן.

"ההסדר שבסעיף 53(א) לחוק החוזים קובע הסדר כללי לעניין זכות הקיזוז כזכות מהותית בדיני חיובים, העומדת לחייב בדרך של קיום חיובו לנושה. ככל שבדיני המחאת חיובים עסקינן, הבנק הנמחה אינו בא בנעלי הקבלן לכל דבר ועניין בקשר עם העסקה שממנה נובעת הזכות הנמחית"

ראו ע"א 8357/03 מינהל מקרקעי ישראל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (פורסם בנבו).












פורסם על ידי ב- אין תגובות:

זכויות הורים מול זכויות תלמידים מאת משרד עורכי דין נועם קוריס...

בס"ד

זכויות הורים מול זכויות תלמידים

מאת מאיר סגל ממשרד עו"ד נועם קוריס

 להלן מאמר המנתח את סוגיית זכויות הקטינים והתלמידים, בייחוד לאור מודעות ההורים לזכויותיהם בתחום החינוך בנושא: הענישה.
נושא זכויות הקטינים ותלמידים זוכה לדיון נרחב בקרב הציבור. נראה כי בשנים האחרונות גברה מודעות ההורים והמחנכים לאיסור הענישה הגופנית של הקטין, חשיבות לשמירה על זכויותיו לחופש וכבוד. מאידך, קשה להתעלם מן העלייה ברמת האלימות בקרב תלמידים, ירידה בהישגים לימודיים ואחוז הנשירה הגבוהה ממוסדות החינוך.
נראה כי טשטוש ואי מודעות ההורים לזכויותיהם ההוריות בתחום החינוך הוא אחד הסיבות לקושי בפיקוח וביכולת לאבחן בעיה ולסייע לילד במידת הצורך. במאמר זה נתייחס לזכויות הורים, העומדים אל מול זכויות ילדיהם הקטנים והמתבגרים, מידע אשר יתכן ויעניק, ולו במעט, כלים ללוות את ילדנו בנתיבי התבגרותם ולימודיהם.
ההורה כממונה על צרכי ילדו
חובתו וזכותו של כל הורה לשמש כאפוטרופוס טבעי לילדו הקטין (שטרם מלאו לו 18 שנים). במילים אחרות, אחריותו של הורה לספק את צרכי ילדיו. חובה וזכות אלו קבועות בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962.
החובה על ההורה לדאוג לילדו הינה טבעית והיא חלה על כל אחד מהורי הקטין באופן שוויוני, ללא הבדלי דת, מין או לאום ובלא תלות בעובדה אם ההורים חיים יחד או בנפרד.
החוק, בסעיף 15, מציג רשימה פתוחה של צרכי הקטין, אותם מחויבים ההורים לספק ובעניינם להורים זכות להחליט. בכלל זה, הצרכים כוללים חינוך, הכשרה מקצועית, דאגה לנכסי הקטין. ההורים אף רשאים לקבל החלטות בנוגע למקום מגורי הקטין וייצגו בפני הרשויות והמוסדות השונים.
זכויות הורים לבחור מוסד לימודי
להורים זכות לבחור את המסגרת הלימודית בה ילמד ילדם, זאת בהתאם לראיית עולמם, דתם, ערכיהם וקריטריונים נוספים. כך, רשאים ההורים לרשום את הקטין לבית ספר ממלכתי, ממלכתי-דתי או עצמאי (פרטי), זאת בהתאם לחוק חינוך ממלכתי (תשי"ג-1953) ותקנות לימוד-חובה וחינוך ממלכתי (רישום) (התשי"ט-1959).
ככלל, בהתאם לתקנות לימוד-חובה וחינוך ממלכתי (רישום), התלמיד ירשם למוסד לימודי הנמצא בתחום הרשות המקומית בה מתגורר בפועל, ואשר סמוך לאזור מגוריו. עם זאת, להורים זכות לבקש כי הקטין יועבר לבית ספר אחר ולערער באם בקשתם לרישום נדחית.
זכות הורים למידע
להורה זכות לקבל מידע לעניין תוכנית הלימוד, לוח טיולים ופעילויות (כך, נדרש אישור הורים להשתתפות התלמיד בטיולים), להתעדכן בזכויות התלמיד, השירותים הרפואיים להם זכאי הילד וכן מידע אישי הנוגע לילד.
במסגרת מידע אותו זכאי ההורה לקבל נכלל מידע מתוך תיקו האישי של הקטין, מידע רפואי וטיפולי (לרבות מידע רגיש לעניין מחלות, הריון, פגישות עם יועצת או פסיכולוג), דוח הישגים לימודיים, מידע הנוגע להתנהגות התלמיד, עבירות פליליות ומשמעתיות.
כמו כן, להורים זכות לקבל מידע אודות התנהלות בית הספר, נתוני תקציב וחלוקתו, דוח מפקח על בית הספר ומידע מפי נציגי ועד הורים. מאידך, להורים, כמו גם לתלמיד, זכות כי המידע בעניין התלמיד יזכה לחיסיון ולא יימסר לגורמים שאינם רשאים לקבלו.
זכות הורים להשמיע דברם, לסרב ולערער:
בהתאם לחוזר מנכ"ל, זכות ההורים להיפגש עם צוות ההוראה (בכללם המורים, המנהל, עובד סוציאלי, יועצת ואחות בית הספר) בין היתר לשם העלאת שאלות והתעדכנות בהישגי התלמיד, הפניית בקשות במגוון נושאים, החל משאלות בנושאים פדגוגיים ועד לבקשות להקלות בתשלומי הורים. הורים רשאים לסרב לעריכת בדיקות בילדם, לרבות בדיקה פסיכולוגית, בתנאי שהסירוב אינו נוגד את טובת הילד.
כמו כן, זכאים ההורים להשמיע טיעוניהם ולערער על החלטות המוסד החינוכי להשאות או להרחיק את התלמיד, לדחות את בקשתו של התלמיד או ההורה לרישום הקטין. יובהר, כי בהתאם לחוק זכויות התלמיד (התשס"א-2001), לא יורחק תלמיד ממוסד חינוכי עד אשר ניתנה לו ולהוריו ההזדמנות להשמיע את דברם. החלטה בדבר הרחקת התלמיד תימסר להורים בכתב והם יהיו זכאים לערער עליה בתוך 14 ימים ממועד קבלתה. עד אשר תינתן החלטה בנדון לא יורחק התלמיד מבית הספר.
זכות הורים במהלך אבחון התלמיד:
בדומה לזכות ההורים להגיש בקשה לאבחן את ילדם במידה ולדעתם התלמיד זקוק למסגרת לימודית מיוחדת או להקלות במהלך לימודיו, זכאים הם ללוות את התלמיד במהלך אבחונו והפנייתו של הילד למסגרת חינוכית מיוחדת. להורה זכות להתעדכן בהליך האבחון, לערער על הפניית התלמיד למסגרת לימודית מיוחדת ולהעלות הנושא לדיון נוסף בחלוף שנה.
זכות ההורים להתארגנות:
בנוסף לזכויותיו של כל הורה בנוגע לילדו שלו, רשאים ההורים להתארגן לוועדי הורים ולפעל במאורגן בנושאים מגוונים החל מפעילות ברמה הכיתתית ועד לפעילות ברמה כלל-ארצית. הארגון המרכזי של נציגויות ההורים הינה עמותת "ארגון הורים ארצי", אשר פעילותה מוסדרת במסגרת תקנון העמותה ובחוזרי מנכ"ל משרד החינוך. ועדי ההורים פועלים בעיקר בתחום קידום תוכניות חינוך משלימות והארכת יום הלימודים, קיום שיעורי עזר בבתי הספר, צמצום וביטול תשלומי הורים וגיוס כספים עבור פעילויות תרבות בבתי הספר.
בנוסף לאמור, חוק חינוך ממלכתי (התשי"ג-1953) מציע לארגוני וועדי הורים אפשרות להשפיע על קביעת תוכנית הלימודים הבית-ספרית בנוגע לקביעת תוכנית השלמה (המהווה חלק המגיע עד ל- 25% מתוכנית הלימודים הסדירה) ותוכנית לימודים נוספת לתוכנית הלימודים הסדירה.
נראה, כי שיתוף פעולה בין הורים, צוות ההוראה והתלמיד הוא זה שיביא ליצירת אווירת לימודים בריאה ויעילה. הכירו את זכויותיכם ועשו בהן שימוש לשם בניית שיתוף פעולה זה.
האמור אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי
אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'
·          
מאמרים פרי עטם של צוות משרד עו"ד נועם קוריס
מאמרם מאת עו"ד נועם קוריס
מאמרים מאת עו"ד נועם אברהם
מאמרים מאת עו"ד נועה מאיר

עו"ד על משרד עו"ד נועם קוריס ושות:

נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס, נועם קוריס

·                     עו"ד נועם קוריס בפייסבוק
·                     עו"ד נועם קוריס ביוטיוב
·                     עו"ד נועם קוריס בטוויטר
·                     עו"ד נועם קוריס בגוגל פלוס
·                     עו"ד נועם קוריס, קבוצת עורכי דין בפייסבוק

·                     עו"ד נועם קוריס ב pinterest.com
פורסם על ידי ב- אין תגובות:
הירשם ל- רשומות (Atom)