יום רביעי, 10 ביולי 2019

בנימין נתניהו, אביחי מנדלבליט והתנועה לאיכות השלטון

בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ הכריע בימים אלו בעתירת התנועה לאיכות השלטון נגד היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט בעניינו של השימוע המתקרב של ראש הממשלה בנימין נתניהו.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – כותב ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריס – כותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריס – צבע אדום מבזקלייב

היועץ המשפטי לממשלה שוקל להעמיד לדין את ראש הממשלה, בחשד לביצוע עבירות מתחום טוהר המידות, וזאת בכפוף לשימוע. כך הודיע היועץ המשפטי לממשלה ביום 28.2.2019. לאחר הבחירות לכנסת ה-21, שהתקיימו ביום 9.4.2019, העמיד היועץ המשפטי לממשלה את חומרי החקירה לרשות באי-כוחו של ראש הממשלה (עתירה נגד החלטת היועץ המשפטי לממשלה להשהות את מסירת חומרי החקירה עד לאחר הבחירות, נדחתה בבג"ץ 1943/19 עמותת "חוזה חדש" נ' היועץ המשפטי לממשלה (21.3.2019)). חומרי החקירה לא נאספו, ובמכתב מיום 15.4.2019 מסר בא-כוחו של ראש הממשלה, עו"ד נבות תל צור, כי טרם הוסדרה סוגיית שכר טרחת עורכי הדין, ולפיכך "אין בידנו ליטול על עצמנו את האחריות לניהול הליכי השימוע, על כל המשתמע מכך".

במכתב מיום 28.4.2019 השיב עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ד"ר גיל לימון, כי סוגיית שכר הטרחה "אינה עומדת לפתחנו"; אין בה כדי להצדיק עיכוב בהעברת חומרי החקירה, או להשפיע על מועד קיום השימוע. לפיכך נתבקש עו"ד תל צור לתאם – עד ליום 10.5.2019 – מועד לקיום השימוע, שייערך לא יאוחר מיום 10.7.2019. לצד זאת הובהר, כי ככל שיבחר ראש הממשלה שלא לקיים את הליך השימוע, יקבל היועץ המשפטי לממשלה החלטה סופית בעניינו על סמך הראיות שלפניו.
ביום 7.5.2019 הודיע עו"ד תל צור כי ראש הממשלה עומד על קיום השימוע. כמו כן ציין, כי פרק הזמן עד למועד שנקבע לקיום השימוע, אף במנותק משאלת שכר הטרחה – קצר, בשים להיקף העצום של חומרי החקירה; "נדרשים בהערכה זהירה ומחמירה כ- 9-6 חודשים נוספים של עבודה אינטנסיבית" (ההדגשה במקור). ביום 10.5.2019 השיב עו"ד לימון למכתבו של עו"ד תל צור, וציין כי "הנכם רשאים לבקש בקשות שונות בקשר להליך השימוע ולמועדו, והדברים יישקלו לגופם בשים לב למכלול הנסיבות, כפי שנעשה על ידי התביעה הכללית כדבר שבשגרה, בקשר לתיקים אחרים שמתקבלת בהם החלטה לזמן חשוד לשימוע". ברם, לא ניתן לאחוז את המקל משני קצותיו – מחד גיסא לבקש לדחות את מועד השימוע, ומאידך גיסא להימנע מאיסוף חומרי החקירה. למכתב צורפה מדיה מגנטית הכוללת את ליבת חומרי החקירה, וניתנה ארכה עד ליום 20.5.2019 לצורך תיאום מועד השימוע. ביום 12.5.2019 אישר עו"ד תל צור את קבלת המכתב ללא המדיה המגנטית, ומחה על הניסיון החד-צדדי להמציא למשרדו את חומרי החקירה, בטרם קיבל על עצמו אחריות להליך השימוע.
בסופו של דבר, ביום 14.5.2019, נאספה המדיה המגנטית הכוללת את ליבת חומרי החקירה על-ידי בא-כוחו של ראש הממשלה, עו"ד עמית חדד. ביום 20.5.2019 פנה עו"ד חדד ליועץ המשפטי לממשלה, בבקשה כי השימוע יתואם החל מיום 14.5.2020: "בשים לב להיקף החומר, ולפרקי הזמן הנדרשים לצורך הדפסת החומר, לימוד החומר, איתור החוסרים וגיבוש טיעונים לשימוע – אנו סבורים כי פרק הזמן שיידרש לנו כדי להיערך כראוי לשימוע עומד על 12 חודשים, זמן קצר יותר יפגע בהגנתו של ראש הממשלה". במכתב מפורט מיום 23.5.2019 השיב עו"ד לימון על מכתבו של עו"ד חדד. במכתבו עמד על תכליתו של הליך השימוע, וסקר בקצרה פסיקה רלבנטית של בית המשפט העליון. בתוך כך צוין עניינו של ראש הממשלה לשעבר, מר אהוד אולמרט, שהועמד לדין בפרשת 'הולילנד'. באותו עניין ניתנו 7 חודשי הערכות לקראת השימוע, הגם שמדובר היה בנסיבות יחודיות ומורכבות, "בתיק חקירה שהיקפו כמעט כפול מתיקי החקירה בהם עסקינן, ובשעה שהיה עסוק במקביל בניהול שני הליכים משפטיים אחרים". על רקע מכלול השיקולים והאינטרסים, בשים לב לכך שכתב החשדות הועבר לידי באי-כוחו של ראש הממשלה ביום 28.2.2019, ולנוכח העובדה שחומרי החקירה הועמדו לרשותם כבר ביום 10.4.2019 – החליט היועץ המשפטי לממשלה להעתר לבקשת הדחייה באופן חלקי, לדחות את מועד השימוע ב-3 חודשים נוספים, ולקיימו בימים 2.10.2019 ו-3.10.2019.
העותרת, התנועה למען איכות השלטון בישראל, סבורה כי החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, כפי שפורטה במכתבו של עו"ד לימון מיום 22.5.2019 – בלתי-סבירה באופן קיצוני, ודינה – בטלות. לטענתה, התנהלותו של ראש הממשלה בעניין השימוע – בכלל זה אי-הסדרת סוגיית שכר טרחת עורכי-דינו; בקשותיו לדחיית מועד איסוף חומרי החקירה עד לאחר הבחירות לכנסת ה-21; והימנעותו מלאסוף את חומרי החקירה בהקדם האפשרי לאחר הבחירות – מעוררת ספק של ממש, האם עודנו עומד על זכותו לעריכת שימוע. לטענת העותרת, לו היה מדובר בחשוד 'מן השורה', סביר להניח שכבר היה ניצב בפני כתב אישום. הדברים מקבלים משנה תוקף לנוכח העובדה, שברקע להתנהלותו של ראש הממשלה בעניין מועד השימוע, "מצויים ניסיונותיו וניסיונות מקורביו, לקדם חקיקה אשר תמנע את האפשרות להעמידו לדין" (סעיף 107 לעתירה). בהקשר זה צוינה הצעת החוק לתיקון חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי), התשע"ט-2019, שהונחה על שולחן הכנסת ביום 20.5.2019. לטענת העותרת, יש רגליים לחשש כי לא רק לימוד חומר החקירה עומד בבסיס בקשותיו של ראש הממשלה לדחיית השימוע, אלא גם ניסיונות לקדם הליכי חקיקה שתכליתם למנוע את אפשרות העמדתו לדין.
בנסיבות אלו סבורה העותרת, כי החלטת היועץ המשפטי לממשלה לדחות את מועד השימוע ב-3 חודשים נוספים, תוך חריגה מסד הזמנים שנקבע לכך בחוק, פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק, ופוגעת 'באופן אנוש' באמון הציבור ברשויות השלטון בכלל, ובמערכת אכיפת החוק בפרט. לפיכך ביקשה, כי נורה ליועץ המשפטי לממשלה לקיים את השימוע בעניינו של ראש הממשלה לאלתר, ולא יאוחר מיום 10.7.2019. בד בבד הגישה העותרת בקשה למתן צו ביניים, המורה לכנסת "להימנע מכל דיון, הצבעה או אשרור של הצעת חוק לתיקון חוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם (תיקון – חסינות בפני דין פלילי), התשע"ט-2019", עד לאחר קיום השימוע וקבלת החלטה סופית על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בעניינו של ראש הממשלה.
בתגובתו המקדמית טוען היועץ המשפטי לממשלה, כי דין העתירה להידחות על הסף, בהעדר עילה להתערבות שיפוטית בעניין קביעת מועד השימוע – "סוגיה פרוצדוראלית שהיא בלב שיקול הדעת של גורמי התביעה ביחס לאופן ניהול הליכים פליליים". לטענת היועץ המשפטי לממשלה, מכתבו המפורט של עו"ד לימון מיום 22.5.2019 מדבר בעד עצמו, ומלמד כי ההחלטה על דחיית מועד השימוע ב-3 חודשים סבירה ביותר, "ומאזנת כיאות בין מכלול השיקולים הצריכים לעניין. בין שיקולים אלה נלקחו בחשבון היקף חומרי החקירה ומורכבות התיק, ומן הצד השני נשקלו האינטרסים הציבוריים של אכיפת החוק וייעול ההליכים" (סעיף 37 לתגובה המקדמית; ההדגשות במקור). אשר לחשש מפני קידום הליכי חקיקה שיפגעו במלאכת אכיפת החוק נטען, כי שיקול זה לא היה בשום אופן חלק ממערך השיקולים שנבחנו על-ידי היועץ המשפטי לממשלה ביחס למועד עריכת השימוע. ההחלטה להעתר, באופן חלקי, לבקשת הדחייה, נבעה אך ורק משיקולים של היקף חומרי החקירה, בשים לב לפרקי הזמן שניתנו במקרים אחרים בעבר. להשלמת התמונה ציין היועץ המשפטי לממשלה, כי ביום 4.6.2019, לאחר הגשת העתירה, פנה אליו בא-כוחו של ראש הממשלה, עו"ד חדד, על רקע החלטת הכנסת ה-21 על התפזרותה, בבקשה לדחות את מועד השימוע למועד סביר לאחר קיום הבחירות לכנסת ה-22. ביום 6.6.2019 דחה היועץ המשפטי לממשלה את בקשתו של עו"ד חדד, וציין כי אין הצדקה בנסיבות העניין לשנות מן המועדים שנקבעו לקיום השימוע (כאמור, 2-3.10.2019). 
הכנסת הגישה את תגובתה לבקשה למתן צו ביניים, וטענה כי אחת דינה להידחות – הן לנוכח הריסון הרב שיש לנהוג ביחס להתערבות בהליכי חקיקה; הן בשל העובדה שהסעד הזמני המבוקש אינו אלא סעד עיקרי-חוקתי, העומד בפני עצמו, ואינו תלוי במועד עריכת השימוע; הן משיקולים מעשיים, לאור התפזרותה של הכנסת, והמגבלות הקיימות על קידום חקיקה פרטית בתקופת פגרת בחירות.
העתירה, בעיקרה, מבוססת על הטענה לפיה ישנו חשש כי הארכה שניתנה לראש הממשלה על מנת להערך לשימוע בעניינו, תנוצל לצורך קידום הליכי חקיקה שמטרתם למנוע את העמדתו לדין. בינתיים, לאחר הגשת העתירה, החליטה הכנסת ה-21 על התפזרותה, באופן המשליך מטבע הדברים על אפשרות קידומם של הליכי חקיקה כאלה ואחרים (כפי שציינו גם היועץ המשפטי לממשלה והכנסת בתגובותיהם). מכל מקום, לא על כך נשליך יהבנו; דין העתירה להידחות על הסף, ללא קשר להתפזרותה של הכנסת ה-21, וזאת – בהעדר עילה להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה.
סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, מאפשר לחשוד להציג את טענותיו לפני רשות התביעה, במסגרת הליך שימוע, בטרם תתקבל החלטה אם להגיש נגדו כתב אישום (בג"ץ 6152/18 גרוסמן נ' משרד האוצר, פסקה 4 (12.11.2018)). עקרונות, כללים והנחיות לעניין תכליתו של הליך השימוע ויישומו בפועל, נקבעו במסגרת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 4.3001 (51.015) – "טיעון לפני הגשת כתב אישום פלילי (שימוע)". בניגוד לנטען בעתירה, הוראת סעיף 60א, כמו גם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, אינן מגדירות סד זמנים לקיום השימוע, ככל שמוחלט לקיימו בעל-פה.
במכתבו מיום 22.5.2019, פירט עוזרו הבכיר של היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד לימון, את השיקולים הרלבנטיים שעמדו בבסיס החלטתו של היועץ המשפטי לממשלה להעתר באופן חלקי לבקשת הדחייה – תכליתו של הליך השימוע (שאינו מהווה תחליף למשפט); היקף חומרי החקירה ומורכבות התיק; והאינטרס הציבורי שבאכיפת החוק וייעול ההליכים. לאחר ששקל ואיזן, בא היועץ המשפטי לממשלה לכלל מסקנה כי יש מקום להיעתר למבוקש באופן חלקי, ולדחות את מועד השימוע ב-3 חודשים. כפי שהדגיש היועץ המשפטי לממשלה בתגובתו המקדמית, החלטתו-זו מיוסדת על טענות בא-כוחו של ראש הממשלה באשר להיקף חומרי החקירה, ועליהן בלבד. שאלת קידומו של הליך חקיקה כזה או אחר, שאינה ממין העניין, לא היתה בשום אופן חלק ממארג השיקולים. הנה כי כן, משנשקלו כלל השיקולים הרלבנטיים, ובהעדר עילה מבוררת לעשות כן – אין הצדקה להתערב בהחלטת היועץ המשפטי לממשלה או לשנותה וכך קבע בג"ץ.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שבת, 18 במאי 2019

משחק מכור ? דעה נעולה ? בית המשפט לא יפסול עצמו מלדון


משחק מכור ? דעה נעולה ? בית המשפט לא יפסול עצמו מלדון
בית המשפט העליון הכריע בימים אלו בערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט ע' כהן) מיום 24.11.2018 בפש"ר 16673-04-16 שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער.
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריססוגיות משפטיות ב – ישראל היום!
עו"ד נועם קוריס - כותב בערוץ 7
עו”ד נועם קוריסכותב במקור ראשון
עו"ד נועם קוריסצבע אדום מבזקלייב

נגד המערער מתנהל הליך פשיטת רגל ולבקשתו ניתן ביום 10.4.2016 צו לכינוס נכסיו. לאחר מתן צו הכינוס התקיימו הליכים שונים הנוגעים למימוש נכס מקרקעין בעומר שלמערער יש זכויות בו והוא מתגורר בו (להלן: הנכס), וניתנו החלטות שיפוטיות שונות בהקשר זה. ביום 2.11.2018 דחה בית המשפט את בקשת המערער לעכב את מימוש הנכס ואת המתווה להפטר שהציע המערער שאינו כולל את מכירתו. בסמוך לאחר מכן הגיש המערער בקשה לפסילת המותב בשל שורה של טעמים ובהם, בין היתר, הטענה כי אחיו של המותב משמש כמנהל מיוחד מטעם כונס הנכסים הרשמי והוא אף מקיים קשרים עסקיים וחבריים עם הנאמן בהליך בעניינו של המערער (המשיב 1 בערעור דנן). עוד נטען כי אחיו של המותב הוא תושב עומר וגר בשכנות למערער, והוא חבר אישי של היועץ המשפטי של המועצה המקומית עומר, שלו אינטרס במכירת הנכס. עוד טען המערער כי דעתו של בית המשפט "נעולה" וכי מדובר ב"משחק מכור".


ביום 24.11.2018 דחה, כאמור, בית המשפט את הבקשה. בפתח הדברים עמד בית המשפט על כך שמדובר בתיק המתנהל מאז שנת 2016, וכי ההליכים בעניין מימוש הנכס נמשכים מאז חודש דצמבר אותה שנה, תוך שבית המשפט אפשר למערער תקופה של שמונה חודשים על מנת לבצע מכר עצמי של הנכס. כמו כן הוטעם, כי טענות המערער עומדות בסתירה לכך שבמשך תקופה ארוכה בית המשפט לא אפשר את מימוש הנכס. עוד הודגש, כי במשך כל התקופה שבה נמנע בית המשפט מלהורות על מימוש הנכס לא העלה המערער כל טענה הנוגעת לניגוד עניינים של המותב או לאינטרסים כלשהם שיש לו או לאחיו במימוש הנכס, וכי הטענות בעניין זה הועלו רק לאחר ההחלטה מיום 2.11.2018. בית המשפט הוסיף כי ההחלטה הנ"ל נומקה בהרחבה ויישמה את הוראות הדין בצורה מאוזנת. הודגש כי ככל שסבר המערער כי נפלה טעות בהחלטה האמורה, הדרך פתוחה בפניו לפנות להליכי ההשגה המתאימים חלף נקיטת הליכי פסלות. באשר לטענות הנוגעות לאחיו של המותב, קבע בית המשפט כי הגם שאחיו משמש, בין היתר, כבעל תפקיד מטעם כונס הנכסים הרשמי במחוז באר שבע, אין לו כל קשר לתיקים המתנהלים בפני המותב ואין לו כל השפעה על החלטותיו בהליך מושא הערעור דנן או בהליכים אחרים. עוד הוסיף בית המשפט כי אין בינו ובין המשיב 1 קשר כלשהו, מלבד הופעותיו בפניו כבעל תפקיד וכי טענות המערער בהקשר זה נטענו ללא כל ביסוס. בית המשפט הדגיש בהחלטתו כי המערער אינו מפרט מתי נודעו לו העובדות המפורטות בבקשת הפסלות, וכי מרבית טענות המערער ובפרט אלה המתמקדות בדיון שהתקיים ביום 12.2.2018, היו ידועות לו בעבר, והגשת בקשת הפסלות בעת הנוכחית מלמדת שאין לה בסיס. עוד נקבע כי ככל שסבר המערער כי פרוטוקול הדיון אינו משקף את מהלכו היה עליו להגיש בקשה לתיקון הפרוטוקול במועד המתאים לכך. בית המשפט הדגיש כי הוא איננו זוכר את מהלך כל הדיון שהתקיים, "אך הדברים שהחייב [המערער] מייחס לי, כפי שניסח אותם בבקשה, לא נאמרו על ידי ואינני נוהג להתנסח כפי הנטען". בהמשך הדברים התייחס בית המשפט באופן פרטני לכל אחת מן הטענות שהועלו על ידי המערער ודחה אותן. באשר לטענה בדבר קשרים בין המשיב 1 ובין אחיו של המותב צוין כי למיטב ידיעתו של בית המשפט אחיו אינו חבר אישי של המשיב 1, ומכל מקום גם אם היה הדבר נכון אין בכך כדי להשפיע בדרך כלשהי על שיקול דעתו של המותב. לכך הוסף כי מבקשת הפסלות הסתבר למותב כי המשיב 1 שוכר שירותי משרד במשרדו של אחיו של המותב, עובדה שלא הייתה ידועה לו קודם לכן, ואף בה אין כדי להקים עילה לפסילת המותב. הוא הדין באשר לטענה כי אחיו של המותב מתגורר באותו רחוב בו מתגורר המערער ובאשר לטענות נוספות הנוגעות לאחיו של המותב. הודגש כי המערער אינו מפרט את מהות האינטרס או העניין האישי הממשי של אחי המותב בתוצאת ההליך מושא הערעור דנן, וכי טענותיו בעניין זה נטענו בעלמא וללא כל ביסוס עובדתי. בית המשפט הוסיף כי מתשובת המשיב 1 לבקשת הפסילה עולה כי לאחיו של המותב אין כל אינטרס כלכלי במימוש הנכס, וכי גם למיטב ידיעתו של המותב אין לאחיו כל אינטרס כאמור. עוד עמד בית המשפט על כך שההחלטות השונות בהליך מעידות אף הן שאין שום בסיס לבקשת המערער, וכי פעמים רבות בקשותיו נענו על ידי בית המשפט, לרבות בעניין מימוש הנכס. על יסוד כל האמור דחה בית המשפט את הבקשה וחייב את המערער בהוצאות בסכום של 2,500 ש"ח לטובת כל אחד מן המשיבים.

מכאן הערעור בו שב המערער על הטענות שהעלה בפני בית המשפט קמא. המערער מציין את הקשרים הנטענים על ידו בין אחיו של המותב ובין המשיב 1. לטענתו, אחיו של המותב הוא שותף עסקי של המשיב 1 וחברו האישי. כמו כן הוא מציין כי המשיב 1 "יושב ומשתמש" בחדר במשרד אחיו של המותב. עוד נטען כי אחיו של המותב מתגורר בסמיכות למערער, והוא חבר אישי של היועץ המשפטי של המועצה המקומית עומר, שלו יש אינטרס מובהק במכירת הנכס, וכי גם לאחיו של המותב יש אינטרס אישי במכירת הנכס. המערער מסביר את השיהוי בהעלאת טענותיו בכך שבא כוחו הנוכחי החל לייצגו בחודש אוקטובר 2018, וכי רק לאחר שהחל ללמוד את התיק נודעו לו העובדות המפורטות בערעור. המערער מוסיף וטוען כי פרוטוקול הדיון מיום 12.2.2018 אינו משקף את שנאמר במהלכו ומעיד כי "המשחק מכור". כמו כן נטען, כי טרם מינויו לשופט עבד המותב ביחד עם אביו ואחיו באותו המשרד שבו עובד המשיב 1, וכי החלטות המותב – חלקן משנת 2017 – מעידות על "האהדה הרבה" של המותב למשיב 1. לבסוף, מבקש המערער לקיים בערעור דיון במעמד הצדדים ככל שלא יתקבלו טענותיו בכתב.

לאחר שבית המשפט העליון עיין בערעור על נספחיו, בא בית המשפט לידי מסקנה כי דינו להידחות. את עיקר טענותיו ממקד המערער במערכת היחסים בין אחיו של המותב ובין המשיב 1. חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 קובע בסעיף 77א(א1)(2) כי שופט לא ישב בדין מקום שבו "יש לשופט ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך, בבא כוחו או בעד מרכזי, או שלבן משפחה מדרגה ראשונה של השופט יש ענין כספי ממשי או ענין אישי ממשי בהליך או בתוצאותיו, בצד להליך או בבא כוחו" (ההדגשה הוספה). כפי שנפסק מבחן הקרבה הממשית הוא מבחן נסיבתי ויש לבחון כל מקרה לגופו ולבדוק אם נוכח התשתית העובדתית הרלוונטית שהונחה בפני בית המשפט קיים חשש למשוא פנים (ע"א 926/18 פרץ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פסקה 3 (1.3.2018)). במקרה דנן איני סבורה כי עלה בידי המערער להוכיח קיומו של חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב כלפיו. כאמור בהחלטת בית המשפט קמא, גם אם קיימת היכרות בין אחיו של המותב ובין המשיב 1, אין די בכך כדי להביא לפסילת המותב.

טענות המערער בדבר קיומם של קשרים כאלה ואחרים בין המותב עצמו ובין המשיב 1 נטענו באורח כללי, מבלי לבססן בראיות מספיקות ובעיקר מבלי לציין כיצד יש בהן כדי להקים עילה לפסילת המותב, והוא הדין באשר לקשרים הנטענים בין המערער ובין היועץ המשפטי של המועצה המקומית עומר. לכך יש להוסיף, כפי שנפסק, כי טענות המערער הועלו בשיהוי ניכר והן מופנות להתנהלות המותב בדיון שהתקיים בחודש פברואר 2018 ולהחלטות שחלקן ניתנו עוד בשנת 2017 (ראו ע"א 4844/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (5.7.2018)). מכל מקום, טענות המערער המופנות להחלטות דיוניות אין בהן כדי להקים עילה לפסילת המותב, והדרך לבררן היא במסלולי ההשגה הקבועים לכך בדין (שם). אשר לטענות הנוגעות לפרוטוקול הדיון, בצדק קבע בית המשפט קמא כי היה על המערער להגיש בקשה לתיקונו, חלף נקיטת הליכי פסלות.

לבסוף ומן הטעמים שפורטו לעיל, בית המשפט העליון לא סבר כי הערעור דנן מצדיק קיומו של דיון במעמד הצדדים (ראו לעניין זה תקנה 471ג(ה) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984) ועל כן, לא ראה להיעתר לבקשה שהעלה המערער בהקשר זה.

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום רביעי, 14 בנובמבר 2018

הנכה שירש נכס ישלם את מלוא חוב הארנונה


הנכה שירש נכס ישלם את מלוא חוב הארנונה
ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס: מפעיל אתר אינטרנט? - ערוץ 7

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בית המשפט העליון הכריע לאחרונה בבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת א' כהן) מיום 8.4.2018 בע"א 1433-02-17 ובע"א 46772-04-17, בגדרו נדחה ערעור המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת ש' גלר) מיום 15.12.2016 בת"א 15191-02-11.
המשיבה, עיריית תל אביב הגישה תביעה לבית משפט השלום לתשלום חוב ארנונה וחיובים עירוניים נוספים בעניין נכס שברחוב בן יהודה בתל אביב (להלן: הנכס), נגד הנתבעים שלהלן: הנתבעת 1 - חברה פרטית שדווחה כמחזיקה בנכס למשך תקופה מסוימת (להלן: החברה); הנתבע 2 - אביו המנוח של המבקש, אשר נפטר במהלך ניהול ההליך, הרשום ברשם החברות כבעלים של 100% ממניות החברה (להלן: המנוח); הנתבע 3 – המבקש, אשר היה רשום כמחזיק בנכס למשך תקופה מסוימת.
עו"ד נועם קוריס רמת גן
בפסק דין מפורט ומנומק מיום 15.12.2016 קיבל בית משפט השלום את תביעת המשיבה נגד החברה ונגד המבקש. נגד המנוח (עזבונו) לא ניתן פסק דין, הואיל ונקבע כי משהוא נפטר והמשיבה לא ביקשה לתקן את התביעה, אין מקום ליתן פסק דין המכריע בעניינו. לגבי המבקש, נקבע בין היתר כי יש להטיל עליו אחריות אישית מכוח היותו מחזיק ישיר בנכס בתקופה מסוימת, וכי יש לדחות את טענותיו כי הוא זכאי להנחה בתשלום דמי הארנונה בשל היותו מוכר כנכה על ידי המוסד לביטוח לאומי בדרגת נכות של אי כושר עבודה מקסימלי, הואיל והוא לא הגיש תחשיב נגדי לחישובי המשיבה, אלא הציג טיעון כללי בלבד לגבי ההנחה לה הוא לכאורה זכאי.
על פסק דין זה הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי בכל הנוגע לחיובו האישי (ע"א 1443-02-17). המשיבה הגישה ערעור שכנגד בכל הנוגע לאי חיוב המנוח בתשלום דמי ארנונה במהלך תקופה מסוימת (ע"א 46772-04-17). בהחלטה מיום 3.4.2017 קבע בית המשפט המחוזי כי אין מדובר בערעור שכנגד, ולכן ערעור המשיבה יידון כערעור רגיל, כאשר המועד להגשתו הוארך עד להגשתו בפועל.
בפסק דין מיום 8.4.2018 דחה בית המשפט המחוזי את שני הערעורים האמורים. לגבי ערעורו של המבקש, נקבע בין היתר כי פסק דינו של בית משפט השלום מתבסס על ממצאים עובדתיים, ועל התרשמות ישירה מעדים, ולכן, הואיל והמקרה דנן אינו נופל לאותם המקרים החריגים, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בממצאים אלו.
על פסק דין זה הגיש המבקש את הבקשה לרשות ערעור שלפנינו, בה בין היתר טוען המבקש נגד קביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא. כן הודגש כי שגה בית משפט קמא בעת שדחה את טענות המבקש בעניין ההנחה בתשלום דמי הארנונה, הואיל ולשיטתו, הוא ציין בהליך בבית משפט קמא כי מגיעה לו את אותה ההנחה לה זכאי היה המנוח, כאשר גובה ההנחה היחידה לנכסים שאינם משמשים למגורים היא 2/3.
לאחר העיון בבקשה הגיע בית המשפט העליון לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
הבקשה אינה מגלה עילה המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" - רשות אשר לא תינתן אלא במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית שהשלכותיה חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). עניינה של הבקשה נטוע כולו בנסיבות העובדתיות הקונקרטיות הקשורות לסכסוך בין המבקש למשיבה, והיא אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות כללית, חרף ניסיון המבקש לטעון לכך. פסק דינו של בית משפט השלום מפורט, מנומק ומבסס היטב את קביעותיו כי המבקש החזיק בנכס באופן ישיר בתקופה הנטענת, וכי אין לקבל את טענות המבקש לגבי ההנחה בתשלום דמי הארנונה, לאור זאת שהמבקש לא טרח להוכיח את זכאותו להנחה, אלא הסתפק בטיעון כללי. הואיל וכלל טענות המבקש, לרבות טענותיו בעניין זכאותו הלכאורית להנחה בתשלום דמי הארנונה, הינן טענות המופנות נגד ממצאיו העובדתיים של בית משפט השלום, צדק בית המשפט המחוזי בעת שקבע בפסק דינו כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים אלו. על כן, טענת המבקש כי בתי משפט קמא התעלמו מהחובה לדון בהנחה המגיעה לו, הינה טענת סרק.
עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.


יום שישי, 27 ביולי 2018

עו"ד נועם קוריס: ערעור בגלגול שלישי, מתי בית המשפט העליון יפתח את דלתו בפעם השלישית ?

עו"ד נועם קוריס: ערעור בגלגול שלישי, מתי בית המשפט העליון יפתח את דלתו בפעם השלישית ?

השיטה המקובלת בישראל הינה שעל כל פסק דין ניתן לערער פעם אחת וזאת לאור שבעל דין רשאי לבקש ששופט נוסף יבחן את חוות דעתו של השופט הראשון ובכך גם ישתפרו כלל פסיקות בתי המשפט, לאור הליך הביקורת הנוספת המקובל.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

עו"ד נועם קוריס: תקנון בחינם לאתר אינטרנט
למרות שדרך המלך הינה לאפשר לכל בעל דין ששתי ערכאות יבחנו את עניינו, אימתי יעניק בית-המשפט עליון רשות לערער על החלטה של בית המשפט המחוזי, אשר ישב כערכאת ערעור על פסק-דין או על החלטה אחרת של בית¬משפט השלום או על פסק-דין או על החלטה שדינה כדין פסק-דין או החלטה של בית-משפט השלום.
נקודת המוצא לכל מי שמבקש מענה לשאלה שהוצגה לעיל טמונה באמור בסעיף 19(ב) לחוק בתי המשפט, תשי"ז¬1957, ממנו עולה הנחת היסוד, אשר על-פיה יידון כל עניין המובא לפני בית-משפט, בדרך כלל, לפני שתי ערכאות. יתרה מזאת, הכוונה העולה מדברי המחוקק היא, כי אין לכל מתדיין זכות מוקנית לכך שעניינו יובא בשלב כלשהו לדיון לפני בית המשפט העליון דווקא, שהרי יכול שההליכים יגיעו לסיומם לפני בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור, ואין אחרי הכרעתו של זה ולא כלום. למותר להוסיף, כי קביעתו המתוארת של המחוקק אינה מצטמצמת לאותם מקרים, אשר בהם נחה דעתם של כל המתדיינים מן ההכרעה של ערכאת הערעור, אלא היא חלה גם על אותם מקרים, בהם אין צד מן הצדדים שבע נחת מן ההכרעה השיפוטית של בית המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור, והוא היה מבקש להביא עניינו לדיון ולעיון נוספים, כדי שטענותיו יישמעו שוב, והכרעתה של ערכאת הערעור תועבר תחת שבט הביקורת של בית המשפט העליון.
בישראל עם כן, הכללים המאפשרים לבעל דין לפנות לערכאה שלישית באותו העניין מוסברים בפסק הדין שנחשב להלכה בעניין ונקרא הלכת חניון חיפה.
    בהתאם לאותה ההלכה, בבואו לשקול את השאלה, אם להעניק רשות לערער, יינתן על ידי בית המשפט העליון משקל מכריע לשאלה, אם יש חשיבות משפטית או ציבורית לכך, שדווקא מקרה זה יזכה לבירור שיפוטי נוסף.
אמת המידה, על-פיה יוכרע בבקשה, אינה, אם אכן מקובלת על בית המשפט, שדן בבקשת הרשות לערער, התוצאה, שאליה הגיעה הערכאה הקודמת, ואם היה פוסק בדרך בה פסקה הערכאה הקודמת.
            חשיבותה המשפטית של הבעיה המועלית לדיון יכול שתשתנה בעיני בית-המשפט מעת לעת, בהתאם להתרשמות בית המשפט בעניין משקלה היחסי, תדירותה, הקשרה או זיקתה לבעיות משפטיות אחרות ושיקולים כיוצא באלה כך שלא ניתן להגדיר מראש באופן ממצה את סוגי המקרים בהם תוענק רשות לערער, מפאת חשיבותם. המדובר בעיקר באלו: שאלות בעלות חשיבות חוקתית, נושאים, בהם יש החלטות סותרות של ערכאות נמוכות יותר, ואשר בהם טרם נפסקה הלכה על-ידי ערכאת הערעור הגבוהה ביותר, מקרים, בהם יש חשיבות עניינית לבעיה המשפטית המועלית בהם, ומקרים, בהם יש חשיבות ציבורית בעניין

עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.

יום חמישי, 5 באפריל 2018

עו"ד נועם קוריס למה גוגל מפלה את הגולשים הישראלים?

עו"ד נועם קוריס למה גוגל מפלה את הגולשים הישראלים?
מסתבר שאם אתה ישראלי, אתה לא באמת חייב לעשות שום דבר בשביל שיהיה כתוב נגדך באינטרנט ועוד בלי שתוכל למחוק את זה. בכל מה שקשור לשמו של אדם באינטרנט, נראה שגוגל עדיין לא הפנימה את הצורך בשיווין בין בני האדם אזרחי המדינות השונות, כאשר מניעת זכויות גולשים בישראל על פני כאלו באירופה, נראית לגוגל 2018 מדיניות בינלאומית סבירה.
בוקר אחד אתה קם ומגלה שבאינטרנט פורסם שנעצרת בפלילים, מסתבר שכל אזרח ישראלי עלול להתעורר בוקר אחד ולמצוא את עצמו, או יותר נכון למצוא את שמו ואת המידע המופיע לגביו בפני כל אדם שמחפש את שמו במנוע של ענקית החיפוש גוגל, עמוס בכותרות וכתבות מאתרי החדשות המובילים- בדבר מעשים פליליים הנקשרים לשמו.
במטה גוגל ישראל, בינתיים עדיין לא אומצה גישת הזכות להישכח המוקנית לכל אזרח אירופאי, כך שלהבדיל מאירופה, שם זכאי כל אזרח לפנות בפנייה קלה מהירה ודיגיטלית אל גוגל ולבקש שיוסר ממנוע החיפוש מידע לא רלבנטי לגביו, הרי שבגוגל ישראל של 2018 זהו לא המצב.
לכל אזרח אירופאי שחפץ בכך, מאפשרת גוגל לפנות אליה גם און ליין ולבקש את הסרת המידע הקשור אל שמו, באם מידע זה אינו רלבנטי עוד. זכות זו של כל אדם המכובדת על ידי גוגל באירופה נמנעת על ידי גוגל מאזרחי ישראל ומדינות נוספות, בצורה מפלה.
כתבתי למשל על האבסורד בין החקיקה הנוקשה לגבי התיישנות פשעים והימנעות ממסירת מידע על פשעים ברשויות, לעומת העדר כל התיישנות על פשעים באינטרנט ומניעת הזכות להישכח דווקא מאזרחי ישראל
במספר מקרים בישראל התקבלו תוצאות אבסורדיות לפיהן אזרחים ישראלים רבים, במקרים רבים גם עורכי דין או בעלי מקצועות נוספים, מוצאים את עצמם מול תוצאות חיפוש בעייתיות בהקשת שמם בגוגל, במבוי סתום ובמצב מעוות ומעוות על עולמם, שיש להניח שבעבור אזרח אירופאי – הייתה גוגל פותרת את העניין, ביעילות מיריבת.
נועם קוריס עורכי דין
עו"ד נועם קויס

עו"ד עמי סביר למשל, ייצג את לשכת עורכי הדין בהליכים משמעתיים שניהלה נגד עו"ד בשם יורם ליאונלו ארביב. האחרון הורשע בחמש פרשיות שונות בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין במחוז תל אביב ופסק הדין פורסם באתר המפיץ פסקי דין בשם - COURT.ORG.IL.
מתביעה שהגיש עו"ד עמי סביר בין היתר נגד גוגל עולה, שחיפוש במנוע החיפוש בגוגל אחר המילים "עמי סביר" או "עמי סביר עו"ד" מביא בדף תוצאות החיפוש את הכותרת: " הינו עו"ד אשר הורשע בחמש פרשיות שונות", כאשר תוכן הפרסום הינו מטעה וממנו עולה, כביכול, כי למרות שרק ייצג בתיק ועוד את הצד השני, עדיין נראה בתוצאות החיפוש כאילו הוא זה שהורשע בחמש פרשיות שונות בבית הדין למשמעת של לשכת עורכי הדין, תוכן זה מהווה דברי לשון הרע כלפיו ומהווה פגיעה בשמו הטוב ובמוניטין שלו כעורך דין.
אילו עו"ד סביר היה אזרח אירופאי, אני רק מניח, שגוגל הייתה מתקנת את תוצאת החיפוש או מסלקת את התוצאה לחלוטין לפי ערכי החיפוש המדוברים, למשל בשל הזכות להישכח עליה מקפידה גוגל באירופה, אך לא בישראל.
בישראל כאמור סירבה גוגל להסיר את התוצאות כנגד עו"ד סביר, גם לאחר דיון בבית המשפט.
עו"ד אחר אשר מצא את עצמו במאבק ממושך ויקר נגד אתרי חדשות מובילים ונגד גוגל הנו עו"ד יונתן מילר, אשר כל חטאו היה שאדם אחר, מבוגר ממנו בהרבה ושכבר אינו עורך דין, קרוי בשם זהה לשלו.
בשנת 2005 הורשע עורך דין בעל שם זהה לשמו של עו"ד יונתן מילר ב-7 עבירות של גניבה בידי מורשה, נגזר עליו עונש מאסר בפועל וקנס כספי, ונשללה חברותו בלשכת עורכי הדין בסיקור שנעשה בעיתון דה מרקר אומנם ניתן המידע שעו"ד שהורשע הינו עו"ד בן 62 דאז, אך ביתר אתרי החדשות המובילים, ובעיקר בעמוד התוצאות של מנוע החיפוש של גוגל- לא ניתן שום תנאי מזהה, שיוכל להפריד מעו"ד יונתן מילר הצעיר את הכותרות הפליליות, שדבקו בשם המשותף לשלו ולשל זה המבוגר.
בשנת 2014 או בסמוך לכך, גילה הצעיר, כי מבין הקישורים הראשונים שמתקבלים בביצוע חיפוש של צירוף המילים 'עו"ד יונתן מילר' בגוגל, ישנם קישורים לכתבות שהתפרסמו באתריהן של אתרי החדשות החזקים בישראל, המתארות את הליכי המשפט שהתנהלו נגד עוה"ד המורשע. בכיתוב על גבי קישורים אלה, שהוא למעשה ביטוי לכותרות הכתבות כפי שהן מופיעות באתרי החדשות, נכתב בין היתר כך: "46 חודשי מאסר בפועל לעו"ד יונתן מילר שגנב 2 מיליון שקל מכספי…" (כותרת הידיעה באתר הארץ)); "עו"ד ישראלי שנחשד בהונאה הוסגר מדרא"פ" (כותרת הידיעה באתר YNET;(( "הוארך מעצרו של עו"ד יונתן מילר שהוסגר לארץ ע"י שלטונות…" (כותרת הידיעה באתר News1 .
עו"ד מילר פנה בדואר ובדוא"ל, וביקש להסיר את הכתבות מהאתרים ומגוגל, מכיוון שקישור שמו למעשים פליליים פוגע בשמו הטוב ובפרנסתו. כאשר תשובת אתרי החדשות הייתה כי: "מטעמים עקרוניים ובשל החשיבות של שלמות הארכיון" אין בדעת הארץ ו-YNET להסיר את הכתבות.
גם גוגל סירבה לבקשה ולא הסכימה לסייע.
עם זאת, 3 אתרי החדשות הציעו לעו"ד מילר להוסיף הערה בגוף הכתבה, אשר תבהיר לקוראים כי האמור בפרסום אינו מכוון אליו. גוגל ציינה בתשובתה כי התוכן אינו מצוי בשליטתה.
הטענה העיקרית הייתה כי אתרי החדשות נושאים כלפיו באחריות מכוח חוק איסור לשון הרע, שכן גולש סביר המחפש מידע על אודותיו ברשת האינטרנט עלול להסיק כי הכתבות מכוונות אליו, וזאת נוכח העובדה שמאז שלילת חברותו של עוה"ד המורשע בלשכת עורכי הדין, המערער הוא עוה"ד היחיד בישראל הנושא את השם יונתן מילר.
בישראל 2018, עדיין אתרי חדשות חזקים עושים שימוש בעורכי דין חזקים, ומסרבים כמעט בכל מחיר וגם לאחר פניות לבתי המשפט להסיר עבור האזרח הקטן כתבות מהאינטרנט, אם בית המשפט לא יורה להם כך בצו מפורש. בישראל 2018, גוגל עדיין מפלה ולא נותנת לאזרחי ישראל זכויות על שמם שלהם ובהקלקה ידידותית מהירה ושיוויונית כמו שאולי היינו מצפים מגוגל- כמו אולי אזרחי אירופה.


עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק בייצוג משפטי וגישור מאז שנת 2004.

יום שישי, 29 בדצמבר 2017

עו"ד נועם קוריס כותב על הפיטורים בחברת טבע

טבע והעדר התרופה לפיטורים
משך שנים חברת התרופות הישראלית טבע הייתה ספינת הדגל של התעשיה הישראלית, החברה הגדולה ביותר בישראל שהובילה גם את מדד תל אביב 25 ואשר אין כמעט ישראלי שלא היה מושקע בה בצורה ישירה או עקיפה, דרך קרנות הפנסיה וקרנות הנאמנות.

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

חברת טבע עברה מסלול משמעותי כשהתפתחה מחברה ישראלית לחברת ענק בינלאומית, מדינת ישראל קשרה את עצמה אל טבע ומלבד ההשקעה של כל ישראלי במניותיה של החברה השקיעה המדינה גם מיליארדי שקלים בקידום החברה, על ידי הטבות מס מרחיקות לכת בשווי של עשרות מיליארדי שקלים.

בימים האחרונים אומרות השמועות שטבע עומדת לפטר אלפי עובדים בישראל וזאת במסגרת מהלכי צמצום הוצאות שנועדו להגדיל את הרווח ולאפשר את החזר הלוואות המיליארדים הרובצות על טבע.

את החובות של טבע לא מיותר לציין היא לקחה על עצמה על חשבון הציבור בכדי לרכוש חברות אחרות וחטיבות מחברות אחרות, רכישות שברוב המוחלט של המקרים נכשלו ולא הוכיחו את עצמן.

עוד נתון שכדאי לדעת, הוא שבקריסת המנייה של טבע בשנים האחרונות הפסיד ציבור המשקיעים בחברה הנסחרת בשוק ההון הישראלי, סכום אסטרונומי של כמעט 200 מיליארד ₪.

עכשיו אחרי שהמדינה והציבור הפסידו מיליארדים רבים של שקלים בעלילות טבע בעולם הגדול ולאחר שרק לאחרונה מונה לטבע מנכ"ל חדש בשכר גבוה ובמענק חתימה של כ- 20,000,000 $ (עשרים מיליון דולר) צפויה טבע להודיע היום על פיטורין של אלפי עובדים ישראלים, במהלך שככל הנראה יהיה גל הפיטורין הגדול ביותר בתולדות ישראל.


עו"ד נועם קוריס בוגר תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות' עורכי דין עוסק במשפט מסחרי מאז שנת 2004. עקבו אחרינו בבלוגר עו"ד נועם קוריס ושות', הטור של עו"ד נועם קוריס בחדשות כל הזמן 

עו"ד נועם קוריס –  כותב על חובות, על פלילים, ועל שכר טרחת עורכי דין
עו"ד נועם קוריס - כותב על הזהירות הנדרשת בשכר טרחה לפי הצלחה



יום שבת, 9 בדצמבר 2017

בנימין נתניהו: "זהו יום היסטורי. ההצהרה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ היא אבן דרך חשובה בתולדות ירושלים".

בנימין נתניהו: "זהו יום היסטורי. ההצהרה של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ היא אבן דרך חשובה בתולדות ירושלים".

הנשיא האמריקני דונלד טראמפ הודיע בפני המצלמות בבית הלבן בנאום דרמטי והיסטורי: "הממשל האמריקני מכיר בירושלים כבירת מדינת ישראל".

ועוד כמה מאמרים שכתבתי:

עו"ד נועם קוריס- נוסחה למיליון הראשון

עו"ד נועם קוריס – דברים שנראים לגוגל אותו דבר

עו”ד נועם קוריס כותב על איגוד האינטרנט ועל לשון הרע

בנאומו הודיע טראמפ,  כי הנחה את מחלקת המדינה להיערך לקראת העברת השגרירות האמריקנית מתל אביב לירושלים יחד עם זאת, מסתבר שלמרות הנחיית הנשיא להעביר את השגרירות, בכירי הבית הלבן ציינו בתדריך כי התהליך יכול לקחת שלוש או ארבע שנים. הבכירים טענו כי על פי ניסיונם זהו הזמן הדרוש להכין את המבנה, את מערך האבטחה ואת כל הכרוך בהעברת שגרירות כל כך גדולה שבה עובדים רבים. המשמעות היא שטראמפ אכן מתכוון להעביר את השגרירות לירושלים, אך בפועל המהלך יכול להגיע לסיומו, אם בכלל, לאחר ארבע שנות כהונתו כנשיא - ואם לא ייבחר לכהונה שנייה, ההחלטה שוב תיפתח לשיקולו של נשיא ארה"ב.

טראמפ בנאומו עוד אמר, כי:

"ב-1995 אימץ הקונגרס את ההחלטה לגבי השגרירות האמריקנית שמעודדת העברת השגרירות והכרה בירושלים כבירת מדינת ישראל. החוק הזה עבר ברוב גדול בקונגרס באותם ימים ואושר על ידי הצבעה קול אחד בסנאט, אבל במשך עשרים שנה כל נשיא קודם ניצל את היכולת שלו כדי לדחות את העברת השגרירות וסירב להעבירה או להכיר בירושלים כבירת ישראל. נשיאים דחו את ההחלטה הזאת מתוך אמונה שזה יקדם את השלום. הם עשו את השיקול שלהם בהתבסס על עובדות שהם חשבו שנכונות לאותם ימים. עם זאת, לאחר שני עשורים של דחיות, אנחנו לא קרובים יותר להסכם.

אין צורך לחזור על אותה נוסחה כמו בעבר ולקוות לתוצאה טובה יותר. לכן קבעתי כי זהו הזמן להכיר באופן רשמי בירושלים כבירת מדינת ישראל. בעוד נשיאים קודמים הבטיחו זאת בקמפיינים שלהם הם נכשלו ולא סיפקו את הסחורה, היום אני מספק את הסחורה. זה צעד שהיה צריך לעשות מזמן כדי לקדם את תהליך השלום ולהשיג הסכם ארוך טווח. ישראל היא מדינה ריבונית עם זכות כמו כל מדינה ריבונית אחרת להכריע מהי בירתה. הכרה בעובדה הזאת היא תנאי הכרחי להשגת שלום."
הדיווחים על הנאום כבר עוררו סערה רבה במזרח התיכון, מלך ירדן פרסם, כי גם לפלסטינים זכות בירושלים .ונשיא טורקיה ארדואן אמר מצדו: "אנחנו שותפים לתחושותיה של ירדן לגבי השמירה על קדושתה של ירושלים ומעמדה. הכרה בירושלים כבירת ישראל תועיל רק לארגוני הטרור. לאף אדם אין את הזכות לשחק בגורלם של מילארדי אנשים בגלל שאיפות אישיות".
גם המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, תקף במילים "פלסטין תשוחרר וכל הדיבורים על ירושלים כבירה שלהם הם תוצאה של אוזלת ידם", אמר חמינאי. מקור רשמי במשרד החוץ הסורי גינה בתוקף את את המהלך להעביר את השגרירות האמריקנית "לירושלים הכבושה" ולהכיר בה כבירת "הכיבוש הישראלי". הוא ציין כי המהלך יהיה גולת הכותרת של "פשע גזילת פלסטין וגירוש העם הפלסטיני".


עו”ד נועם קוריס בעל תואר שני במשפטים מאוניברסיטת בר אילן, משרד נועם קוריס ושות’ עורכי דין עוסק במשפט מסחרי ובדיני אינטרנט מאז שנת 2004.