ייפוי כוח – דרכי הביטול

ייפוי כוח הינו חלק מדיני השליחות, בו שולח מייפה כוחו של שלוח בנושא מסוים.

מאמר העוסק בשאלה מה הם סוגי ייפויי הכח וכיצד ניתן לבטלן.

סירוב חשיפת כתובת IP של גולש שפרסם תגובית לכתבה שפורסמה בידיעות אינטרנט ואשר נגעה לעובדי מכון התקנים
נכתב על ידי <a href="https://www.articles.co.il/author/3873">תקדין המאגר המשפטי הטוב ביותר בישראל

</a>
אחר

ת"א 22992-09-09, מכון התקנים הישראלי ואח' נ' פלוני אלמוני ואח'

כב' השופטת חדוה וינבאום וולצקי

15.11.2009

העובדות:
1. המבקשים עתרו לצו עשה כנגד המשיבה בשלב ראשון ולפיו תחויב המשיבה לגלות את כתובת ה - IP של פלוני שפרסם תגובית לכתבה שפורסמה בידיעות אינטרנט ואשר נגעה לעובדי מכון התקנים.
2. מתוך קריאת התגובית ניתן להניח בסבירות גבוהה כי היא נכתבה על ידי עובד של המכון שביקש להעיר על התנהלות לא ראויה בעיניו של בכירי המכון.
3. לטענת המבקשים היה בפרסום כדי עבירה על חוק איסור לשון הרע התשכ"ה-1965.

ההכרעה:
1. מהותה של בקשה הינה במתח שבין הזכות לחופש הביטוי, ובכללה האינטרסים הציבוריים הנובעים מזכות זו, לבין הזכות של אדם לשמו הטוב.
2. בתי המשפט המחוזיים כבר נדרשו לסוגיה זו וניתן למצוא בהם שלוש גישות.
3. הגישה האחת, היא זו המקדשת את שמו הטוב של אדם ומכאן מתירה חשיפת פרטי גולשים ברוחב לב. הגישה השנייה, היא זו שרואה ליתן לחופש הביטוי מעמד עליון ולהגבילו רק במקרים קיצוניים כאשר עשויה לקום אחריות פלילית ואינטרס ציבורי נרחב דורש חשיפת פרטי הגולש. גישה שלישית, שניתן לכנותה גישת ביניים, הינה הגישה שמבקשת לדרג את גבולות חופש הביטוי האנונימי באופן שככל שהאמירה נוגעת יותר לצנעת חייו של הנפגע ממנה יטה בית המשפט לחשוף את פרטי הגולש ואילו ככל שהאמירה נוגעת לתחום הפוליטי, יטה בית המשפט שלא לחשוף את פרטי הגולש.
4. יש למצוא את שביל הזהב שבין שתי גישות הקיצון. יש לעשות שימוש במבחן המידתיות בבואנו לבחון האם במקרה הספציפי יש להיעתר לבקשה לחשוף פרטי גולש אם לאו. יש לבחון מהו הנזק שעשוי להיגרם למושא הפרסום לעומת התועלת הציבורית שעשויה לצמוח מאותו פרסום.
5. יש ליתן משקל רב ליכולת לחשוף שחיתויות בגופים גדולים רק מקום שפרטי החושף יישארו חסויים. חשיפה של שחיתויות הינה בעלת ערך ציבורי רב ומכאן שראויה להגנה רבה.
6. מנגד כאשר בוחר גולש לפרסם פרטים אינטימיים מחייו הפרטיים של אדם ואשר יכולים לעלות כדי לשון הרע, הנטייה תהיה לחשוף את פרטי אותו גולש שכן החשיבות שבחשיפת הפרטים לציבור הינה קטנה בהשוואה לנזק שנגרם למושא הפרסום.
7. ברי שזהו מסוג אותם מקרים שאם תותר חשיפת הגולשים - לא נמצא אותם עוד במקומותינו שכן אם אדם יידע שזהותו תיחשף, הוא יימנע מחשיפת הפרטים מחשש שיבולע לו בעקבות כך.
8. נראה כי ידו של האינטרס הציבורי על העליונה.
9. יש לדחות את בקשת המבקשים לחשוף את כתובת ה - IP של הגולש שאותו הם מבקשים להוסיף ולתבוע בשל התגובית שכתב בעניינם.

מיכל מורנו הנה מנהלת פרוייקטים בחברת מורנו'ס שיווק באינטרנט

ועורכת ראשית באתר מאמרים - הספרייה הגדולה בישראל להפצת מאמרים לשימוש חופשי ברשת האינטרנט

מקור המאמר:<a href='http://www.articles.co.il/article.php?id=59833'> articles.co.il</a>

האמור אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי

אודות משרד עו"ד נועם קוריס ושות'

· עו"ד נועם קוריס - תעודת הצטיינות

· עו"ד נועם קוריס - מגשר

· עו"ד נועם קוריס - מכתב תודה

· עו"ד נועם קוריס - הערכה

· עו,ד נועם קוריס - המלצה והערכה

· עו"ד נועם קוריס - הערכה והמלצה

· עו"ד נועם קוריס - הבעת תודה